כאשר הורה מבוגר מתגורר לבד בעיר אחרת, במדינה אחרת או פשוט רחוק מהמשפחה, רבים מבני המשפחה חווים דאגה, חוסר שליטה ותחושת ריחוק. שמירה על קשר קבוע, שיתוף בחיי היומיום, שימוש באמצעי תקשורת פשוטים וטכנולוגיות תומכות יכולים לסייע לחזק את תחושת הקרבה, להפחית בדידות ולשמור על מעורבות משפחתית גם מרחוק.
בעבר נהגו משפחות רבות להתגורר באותו יישוב או אפילו באותה שכונה. כיום הילדים גרים לעיתים בעיר אחרת, עובדים שעות ארוכות ולעיתים אף חיים במדינה אחרת. כאשר מופיעות בעיות זיכרון, אלצהיימר או דמנציה, המרחק הופך למקור לדאגה יומיומית. בני המשפחה שואלים את עצמם:
החשש הזה מלווה משפחות רבות לאורך שנים.
אצל אנשים מבוגרים בכלל, ואצל אנשים החיים עם דמנציה בפרט, הקשר עם בני המשפחה הוא הרבה יותר משיחה נעימה. הוא מעניק:
גם כאשר קיימת ירידה בזיכרון, הקשר הרגשי עם הילדים והנכדים נשאר משמעותי מאוד.
משפחות רבות מגלות שהקשר הופך מורכב יותר עם הזמן. לעיתים האדם המבוגר:
מנגד, הילדים עסוקים בעבודה, במשפחה ובחיי היומיום. כך נוצר לעיתים פער בין הרצון להיות בקשר לבין היכולת בפועל.
שיחות קבועות יוצרות תחושת ביטחון וציפייה. לדוגמה:
שגרה מפחיתה אי-ודאות ומעניקה יציבות.
לא חייבים לדבר רק על נושאים רפואיים. כדאי לשתף:
לעיתים דווקא הדברים הקטנים מחזקים את תחושת הקרבה.
תמונות הן כלי רב עוצמה עבור אנשים החיים עם דמנציה. הן מסייעות:
תמונות עדכניות וגם תמונות מהעבר יכולות להיות משמעותיות מאוד.
כאשר הדבר אפשרי, שיחת וידאו מאפשרת הרבה יותר מאשר שיחה קולית. הורה מבוגר יכול:
עם זאת, אנשים רבים מתקשים להפעיל אפליקציות מורכבות ולכן חשוב לבחור פתרון פשוט ככל האפשר.
עם הזמן חלק מהאנשים מתקשים יותר ויותר להשתמש בטכנולוגיה. במקרים רבים הם:
בדיוק בשלב הזה חשוב שהטכנולוגיה תתאים לאדם ולא להפך.
הטכנולוגיות המוצלחות ביותר הן אלו שאינן דורשות מהאדם לזכור או להפעיל דבר. כאשר תמונות, מסרים ושיחות מופיעים במקום מרכזי בבית, בני המשפחה יכולים להישאר נוכחים בחיי האדם גם כאשר הם רחוקים פיזית. הקשר הופך לחלק טבעי מהשגרה היומית.
ממואפ הוא מסך טלוויזיה תומך המיועד לאנשים עם דמנציה, אלצהיימר ובעיות זיכרון. באמצעות המערכת יכולים בני המשפחה:
הכול מופיע על מסך גדול וברור בבית, ללא צורך בהפעלה או ידע טכנולוגי מצד האדם עצמו. כך גם ילדים המתגוררים רחוק יכולים להמשיך להיות חלק פעיל ומשמעותי בחיי ההורה.
משפחות רבות מספרות שהן התחילו לחפש פתרונות רק כאשר המצב כבר הפך מורכב. כאשר מתחילים מוקדם יותר:
ככל שהקשר נשמר באופן רציף לאורך השנים, כך קל יותר להתמודד עם האתגרים בהמשך הדרך.
המרחק הגיאוגרפי אינו חייב להפוך למרחק רגשי. באמצעות קשר קבוע, שיתוף בחיי היומיום, תמונות, שיחות וידאו וטכנולוגיות תומכות ניתן לחזק את תחושת הקרבה, להפחית בדידות ולשמור על מעורבות משפחתית גם כאשר בני המשפחה גרים רחוק. עבור אנשים רבים החיים עם דמנציה או אלצהיימר, הקשר עם המשפחה הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בתחושת הביטחון, השייכות ואיכות החיים.
