זמן קריאה: 10 דקות 🌼 בשלבים הראשונים של מחלת הדמנציה, החולה עדיין מודע לשינויים החמורים שמתרחשים בזיכרון, בתפקוד וביכולת להבין את המציאות. אובדן הזיכרון האפיזודי, שהוא הסימפטום הבולט והכואב ביותר בשלב זה, יוצר חרדה עמוקה, בלבול ופגיעה בתחושת העצמיות. כמו כל אדם המתמודד עם נכות חדשה, גם חולי דמנציה מבקשים – באופן כמעט אינסטינקטיבי – "להיאחז" במשהו שיסייע להם להבין את המציאות, לזכור, לתפקד, ולשמור על תחושת שליטה. מאמר זה מציג את ההיבט הפסיכולוגי והנוירולוגי של צורך זה, תוך התייחסות למחקרים עדכניים, ומסביר כיצד פותחה מערכת ממואפ בדיוק כדי לענות על צורך זה – כזיכרון מלאכותי, כתותבת קוגניטיבית, כטכנולוגיה טיפולית שמאפשרת עצמאות ודוחה את התלות בזולת.