⏱ זמן קריאה: 7 דקות 🌼 בעולם של מצוקה קוגניטיבית הולכת וגוברת, מתגלים פערים עצומים בין הצורך בטיפול איכותי לבין המוכנות של בני המשפחה לקחת אחריות מלאה לטיפול ביקיריהם החולים בדמנציה. מאמר זה מציג תופעה מדאיגה אך מוכרת היטב בשטח: רק אחוז אחד מהמשפחות נרתמות במסירות מלאה – ממקום של שליחות, אהבה ונחישות – להילחם למען איכות חייו של החולה. שאר 99 האחוזים נשארים לעיתים אדישים, קפואים או מתפקדים במינימום ההכרחי. למה זה קורה? ואיך אפשר לשנות את זה בעזרת מודעות, כלים מותאמים כמו ממואפ, וחיזוק פסיכולוגי למשפחות? מאמר זה מציע ניתוח פסיכולוגי-חברתי מעמיק, מלווה במחקרים עדכניים ותובנות מרגשות מהשטח – על האדישות, התקווה, ועל הפוטנציאל שלא מומש.