השפעת השימוש בממואפ על רווחת בני משפחה המטפלים באדם עם דמנציה
פתיח
הטיפול באדם שחי עם דמנציה משפיע לא רק על החולה עצמו, אלא גם – ולעיתים בעיקר – על בני המשפחה המלווים אותו. מחקר אקדמי ראשון מסוגו בישראל, שנערך במרכז האקדמי רופין, בחן באופן שיטתי את השפעת השימוש במערכת ממואפ על הרווחה הנפשית, החוסן וההתמודדות של בני משפחה מטפלים.
מי השתתף ומי ליווה
במחקר השתתפו 40 בני משפחה המלווים אדם עם דמנציה.
המחקר הובל על ידי יאיר בורגנסקי וד״ר דניאלה איזנברג־שפרן, במסגרת התכנית לפסיכולוגיה קלינית של הבגרות והזקנה במרכז האקדמי רופין.
אודות המחקר
זהו מחקר כמותי אקדמי שנבנה כמחקר השוואתי, מתוך הבנה שבישראל לא התקיימו עד אז מחקרים אמפיריים שבחנו באופן ישיר את מצבו הנפשי של בן המשפחה המטפל לאורך זמן.
המשתתפים חולקו לשתי קבוצות שוות:
קבוצת ניסוי – בני משפחה שהשתמשו במערכת ממואפ
וקבוצת ביקורת – בני משפחה שלא השתמשו במערכת.
אודות שיטת המחקר
המחקר כלל שימוש בשאלונים פסיכולוגיים תקפים ומקובלים לבחינת מדדים כגון: רווחה נפשית, בדידות, דיכאון, חרדה, גיל סובייקטיבי ויכולת התמודדות.
השוואה ישירה בין הקבוצות אפשרה לבודד את השפעת השימוש במערכת ממואפ.
תוצאות וסיכום
הממצאים הצביעו באופן מובהק על רמות גבוהות יותר של רווחה נפשית וחוסן פסיכולוגי בקרב משתמשי ממואפ, לצד ירידה במדדי בדידות, דיכאון וחרדה.
המחקר חיזק את ההבנה שממואפ אינה רק כלי טכנולוגי עבור האדם עם דמנציה, אלא גם גורם תומך משמעותי עבור בני המשפחה המטפלים.
