השבועות הראשונים שלאחר אבחון דמנציה על ידי פסיכוגריאטר או נוירולוג מאופיינים לרוב בתחושת חוסר אונים. בני משפחה רבים מוצאים את עצמם טובעים בים של מידע רפואי, אך חסר להם המדריך הפרקטי ל"כאן ועכשיו": איך מנהלים את היום-יום? איך שומרים על הבטיחות בבית? המאמר הזה נועד להיות המפה שלכם בתוך הערפל, ולהראות לכם שהתערבות מוקדמת והתאמת הבית יכולות לעכב הידרדרות ולחסוך סבל רב.
הצעד הראשון הוא להבין שאתם לא לבד. דמנציה היא מחלה משפחתית, והעומס על "בן המשפחה המטפל" (Caregiver) הוא עצום.
הבית המוכר עלול להפוך למבלבל עבור אדם עם ירידה קוגניטיבית. שינויים קטנים יכולים למנוע תאונות:
הטעות הנפוצה ביותר היא לחכות לשלבים מתקדמים כדי להכניס עזרים לבית. מחקרים מראים כי ככל שמטמיעים טכנולוגיה מסייעת בשלב מוקדם יותר, כך קל יותר לאדם להסתגל אליה. כאן נכנסת לתמונה מערכת ממואפ (MemoApp). בניגוד לטלפונים חכמים או מחשבים שהופכים למורכבים מדי עבור חולה דמנציה, ממואפ מציעה מסך ייעודי בבית המציג:
שגרה היא העוגן של חולה הדמנציה. השתדלו לשמור על שעות קבועות לארוחות ולשינה. שלבו פעילויות המעוררות זיכרונות חיוביים – מוזיקה אהובה, דפדוף באלבומי תמונות (או צפייה בהם על מסך הממואפ) ושיחות רגועות.
אבחון דמנציה הוא תחילתו של מסע מאתגר, אך בעזרת היערכות נכונה, גיוס עזרה והטמעת עזרים טכנולוגיים פשוטים, ניתן לשמור על סביבה בטוחה ומכבדת. המפתח הוא לפעול עכשיו, כדי להקל על יקירכם ועל עצמכם בהמשך הדרך.
רוצים להתייעץ על התאמת הבית והטמעת עזרי זיכרון?
