כאשר מדברים על מחלות קשות, שמות כמו סרטן, שבץ, אי ספיקת לב או טרשת נפוצה עולים מיד בראש. אלו מחלות שמובילות את התודעה הציבורית, מקבלות מימון מחקרי עצום, ומתוקשרות כמצבים בריאותיים מסכני חיים. אך בצד אותן מחלות מפורסמות, שוכנת מחלה חמקמקה, מתעתעת, שקטה, אך קטלנית לא פחות – הדמנציה.
אלצהיימר, הצורה הנפוצה ביותר של דמנציה, מדורגת באופן עקבי כאחת הסיבות המובילות לאובדן עצמאות, לאשפוזים ארוכי טווח, להוצאה כלכלית עצומה ולסבל אישי רב. בניגוד למחלות אחרות, היא כמעט תמיד פרוגרסיבית ובלתי הפיכה. מדובר לא רק במחלה של זקנה – אלא במחלה מערכתית שפוגעת בזיכרון, בזהות, בתפקוד, ובכבוד האנושי הבסיסי.
לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כיום חיים בעולם כ-55 מיליון בני אדם עם דמנציה, כאשר מדי שנה מתווספים כ-10 מיליון מקרים חדשים. בישראל בלבד, ההערכה היא שכ-200,000 איש ואישה מתמודדים עם המחלה – מספר שצפוי להכפיל את עצמו בתוך עשור.
העלות העולמית הכוללת של הטיפול בדמנציה עברה כבר את הטריליון דולר בשנה, וצפויה להגיע ל-2 טריליון עד 2030. מעבר להוצאה הכלכלית – ישנו נטל אנושי עצום: משפחות קורסות, מטפלים נשחקים, קהילות מחפשות פתרונות.
זהו אתגר רפואי, פסיכולוגי, מוסרי, חברתי וכלכלי מהשורה הראשונה. כמו שנכתב בדו"ח מטעם ה-UNDP: "דמנציה היא אחת מהבעיות הדחופות ביותר של זמננו, המחייבת פתרונות חדשניים ברמת הפרט, הקהילה, והמדינה."
למחלת הדמנציה מהלך התפתחות ברור יחסית, שאותו חילקו מומחים לשבעה שלבים עיקריים (על פי מודל GDS של ד"ר בארי רייזברג):
לרוב, האבחון נעשה רק בין שלב 3 ל-5 – כלומר כשהנזק כבר בלתי הפיך. ככל שמקדימים את ההתערבות, כך ניתן לעכב את ההידרדרות ולשמר איכות חיים.
כיום, קיימות מספר דרכים להתמודד עם דמנציה:
למרות מגוון האפשרויות, אין כיום פתרון כולל שמלווה את המטופל ואת משפחתו ברציפות לאורך כל רצף הדמנציה – ובטח לא כזה שמשלב שיקום, תמיכה רגשית, שימור תפקוד ומעקב רפואי במקום אחד.
מתוך צורך אמיתי בשטח, ומתוך הבנה מעמיקה של מהות המחלה, פיתחנו בממואפ גישה טיפולית חדשה וייחודית שמספקת "שכבת תמיכה חיצונית" (External Scaffolding) לאדם עם דמנציה.
מחקר שדה ארוך, עבודה עם משפחות רבות, תצפיות קליניות ומודלים פסיכולוגיים – כולם הובילו אותנו להבנה אחת ברורה:
האובדן המרכזי בשלביה הראשונים של הדמנציה הוא האובדן האפיזודי – הזיכרון של הרגע, של היום, של האדם. זה מה שיוצר בלבול, חרדה, הסתגרות ותלות בזולת.
אבל לצד האובדן – גילינו דבר נוסף: דחף סמוי, תת-הכרתי, להיאחז בכל עזר קוגניטיבי חיצוני. האדם לא מוותר – הוא רק צריך את הכלי הנכון. ומכאן – נולדה ממואפ.
MemoApp היא הרבה מעבר למערכת טכנולוגית. היא מהפכה טיפולית.
ממואפ הותקנה כבר בעשרות מוסדות רפואיים, בתי אבות, ובבתים פרטיים בישראל. היא זכתה בפרס יוקרתי של האו"ם, במענקי מחקר מהג'וינט, ביטוח לאומי וקרנות נוספות, ונבדקה במחקרים באקדמיה ובשטח – עם תוצאות פורצות דרך.
אנחנו לא עוצרים כאן. צוות ממואפ נמצא בתהליך פיתוח של גרסה חדשה:
אנחנו בממואפ מאמינים שדמנציה אינה גזר דין – אלא אתגר שאפשר לפגוש בגובה העיניים, עם חמלה, טכנולוגיה ותקווה.