15 Jul
15Jul

מערכת ממואפ פותחה מתוך מטרה ברורה: לסייע לחולי דמנציה ובני משפחותיהם לנהל את חיי היום-יום, להפחית תלות, ולשמר תפקוד וקשר עם הסביבה. אך במהרה הבנו תופעה מדהימה – קהל המשתמשים בפועל התרחב פי שניים מעבר למה שתוכנן. עשרות אלפי משתמשים בישראל בלבד אינם חולי דמנציה, אך מתמודדים עם אתגרים דומים: קושי בזיכרון, ארגון סדר יום, שליטה בתפקוד, ותלות גוברת בסביבה.הזיהוי הזה הוביל אותנו להבין שממואפ היא לא רק פתרון טיפולי ייחודי לחולי דמנציה – אלא מערכת אוניברסלית שמתאימה גם לילדים, נערים ומבוגרים עם מגוון רחב של מצבים נוירולוגיים, נפשיים והתפתחותיים.


בעיית הזיכרון האפיזודי: לא רק בדמנציה

זיכרון אפיזודי – היכולת לזכור אירועים, מקומות, זמנים ומשימות – נפגע לא רק אצל חולי אלצהיימר. מחקרים רבים מצביעים על כך שגם אנשים עם ADHD, אוטיזם, פוסט טראומה, סכיזופרניה, דיכאון קשה, פגיעות ראש, ואפילו ילדים עם הפרעות התפתחותיות – חווים קושי בזיכרון זה ובניהול עצמי.לדוגמה, מחקר של Bishop et al. (2017) מצא ש־87% מהאנשים עם אוטיזם מדווחים על קושי חמור בזיכרון אפיזודי שמשפיע על התפקוד היומיומי. באותו אופן, מאמר שפורסם ב־Journal of Head Trauma Rehabilitation (2021) מדגיש את חשיבות התמיכה החיצונית בשיקום תפקודים ניהוליים אצל פצועי ראש.


מי הם "מאותגרי היום"?

אנחנו בממואפ אימצנו את הביטוי "מאותגרי היום" כדי לתאר את כל אותם אנשים – בכל גיל – שמתקשים לזכור, לתכנן, להתארגן, ולהתנהל באופן עצמאי.אלו כוללים:

  • ילדים עם הפרעות התפתחותיות וקשב
  • בני נוער עם לקויות למידה וניהול זמן
  • מבוגרים צעירים עם PTSD או מחלות נפש
  • חיילים עם פגיעות ראש
  • מבוגרים עם מחלות נוירולוגיות גנטיות
  • קשישים שאינם מאובחנים עם דמנציה אך חווים ירידה קוגניטיבית

ממואפ – פתרון חכם לאנשים אמיתיים

המסך החכם של ממואפ, בשילוב התמיכה המשפחתית, הפך לעוגן טיפולי ותפקודי עבור מאות משתמשים שמצאו בו "תותבת קוגניטיבית". הוא מציג מידע רלוונטי, תמונות, משימות, תזכורות ואלמנטים גרפיים שנחווים כעוטפים, שקטים ותומכים.ד"ר דני גוטליב, מומחה לפסיכולוגיה רפואית:

"המוח האנושי מחפש דרך לפצות על הפגיעה בזיכרון והשליטה. טכנולוגיה כמו ממואפ מהווה הארכה של מערכת העצבים – שלוחה תפקודית של הזיכרון האנושי."

איך זה קורה בפועל?

אמא של מתמודד נפש בן 25:

"ניסינו כל דבר. מאז שהתקנו את ממואפ הוא פשוט רגוע יותר. הוא רואה מה הולך לקרות, מתי צריך לקחת כדור, ואפילו שולח לי לבבות מהמסך."

מנהלת מסגרת דיור תומך:

"אנשים עם מוגבלות שכלית קלה או פוסט טראומה משתמשים במסך של ממואפ בדיוק כמו חולי דמנציה – ועם אותה הקלה."

מסקנה: כשאתה עונה על צורך עמוק – הקהל מתרחב מעצמו

ההפתעה הגדולה ביותר מבחינתנו הייתה לגלות שהשוק הגדול ביותר של ממואפ אינו דווקא חולי הדמנציה – אלא אלו שמתקשים בזיכרון ובתפקוד מכל סיבה אחרת.המסך החכם של ממואפ לא מבדיל בין ילד עם אוטיזם לחולה אלצהיימר או לחייל משוחרר עם פגיעת ראש. כולם מקבלים את אותו שקט. את אותה ודאות. את אותה תמיכה.וזה הסוד. ממואפ, כמו כל טכנולוגיה טיפולית טובה, מתאימה למי שצריך אותה. לא רק למי שתכננת אותה.


ביבליוגרפיה (לבחירתך להוסיף באתר או בבלוג):

  • Bishop, S. L., et al. (2017). "Memory impairments in Autism Spectrum Disorders." Neuropsychology Review.
  • Azouvi, P., et al. (2021). "Cognitive rehabilitation after traumatic brain injury." J Head Trauma Rehabil.
  • Gutchess, A. H. (2014). "Plasticity of the aging brain: New directions in cognitive neuroscience." Science of Aging Knowledge Environment.
  • American Psychological Association (2020). "Technology and assistive memory tools for individuals with neurocognitive disorders."
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.