"הדבר הכי מתסכל זה לשכוח שפשוט שכחת. לדעת שהיית אמור לזכור – אבל לא לזכור מה זה היה בכלל..."
— שלמה, בן 74, גמלאי ואלוף לשעבר בשחמט, שאובחן עם ירידה קוגניטיבית קלה
למעלה מ־55 מיליון בני אדם ברחבי העולם חיים עם דמנציה. בישראל מדובר בכ־200,000 גברים ונשים, שחווים ירידה הדרגתית ביכולות הקוגניטיביות שלהם, כשהראשונה – והכואבת מכולן – היא הזיכרון.
על פי הספרות הרפואית המקצועית, בעיות זיכרון הן לרוב הסימן הראשון לפגיעה מוחית תפקודית. הן לא תוצאה של זקנה בלבד – אלא תמרור אזהרה שמופיע לעיתים שנים לפני אבחנה רשמית של דמנציה. הזיכרון לטווח הקצר והבינוני, שהם הראשונים להיפגע, הוא גם הזיכרון שמנהל את החיים:
סדר יום. תזכורות. משימות. אנשים. שמות. תרופות. מקומות. פרופ' ג'ון הופר, חוקר מוביל בתחום הדמנציה מאוניברסיטת קיימברידג', אמר:
"הזיכרון שלנו הוא תשתית העצמאות שלנו. כשאנחנו מתחילים לאבד אותו – אנחנו מתחילים לאבד את החירות הבסיסית ביותר שלנו."
לאורך השנים, פגשנו בעשרות, אולי מאות אנשים שסיפרו לנו את אותו הסיפור:
"ניסיתי הכול – פתקיות, יומן, טלפון, אפילו צמיד עם התראות. כלום לא באמת עבד. כל פעם שכחתי לבדוק את מה שאמור להזכיר לי..."
— אורנה, בת 67, מטופלת במרפאת זיכרון
האנשים שסובלים מבעיות זיכרון – אפילו קשות פחות – חווים מבוכה קשה מול בני משפחה, תסכול אישי מתמשך, ולעיתים גם דיכאון וזעם.
אבל כמעט כולם אמרו לנו משהו שזיעזע אותנו:
"אם רק היה לי מכשיר קטן, איזה פטנט כזה, שיזכיר לי – כל הזמן – את מה שאני שוכח. משהו שיעבוד בשבילי. כאילו מישהו תפר לי מוח חדש."
כאן נולד מיזם ממואפ. מתוך כאב אישי (כשההורים שלנו החלו לשכוח), ומתוך מחקר מקצועי, חוצה יבשות. החלטנו להמציא את מה שאיש לא העז לפתח קודם: הזיכרון המלאכותי הראשון מסוגו בעולם.
מערכת פשוטה, עוצמתית, אנושית. והפתרון, כך גילינו, לא נמצא באפליקציה.
לא בשעון.
לא בצמיד.
לא בטלפון.
ולא בטאבלט. הפתרון נמצא במשהו אחד בלבד שאנשים עם בעיות זיכרון מוכנים לקבל: מסך טלוויזיה גדול.
אנחנו קוראים לו "המסך החכם של ממואפ", אבל עבור המשתמשים שלנו – הוא הרבה יותר ממסך:
המסך מציג סדר יום, תזכורות, שמות קרובים, נטילת תרופות, סרטונים אישיים, הודעות מוקלטות, תמונות משפחתיות, וידאו צ'אט, מועדי שבתות וחגים, ימי הולדת – והכול מותאם אישית, מתוחזק בקלות על ידי בני המשפחה, ומוצג ללא צורך במגע או הפעלה.
"מאז שיש לי את המסך הזה, אני לא פוחדת להישאר לבד. זה כמו שיש מישהו איתי כל הזמן."
— רינה, בת 83, חיה עם דמנציה קלה בבית בתל אביב
היום, אלפי מסכים של ממואפ מותקנים בבתים, בדיור מוגן, בבתי אבות, ובמחלקות גריאטריות.
מחקרים שביצענו עם אוניברסיטאות, בתי חולים ועמותות הראו:
והחשוב מכול: המסך העניק לבני המשפחה תחושת ביטחון, שליטה וחוסן נפשי.
"זה עשה את ההבדל ביני לבין קריסה. פתאום הרגשתי שיש לי דרך אמיתית לעזור לאבא שלי. לא רק לטפל בו – אלא לשקם אותו."
— גיא, בן 52, מטפל באביו עם ירידה קוגניטיבית מתקדמת
איך לא המציאו את זה קודם?
אולי כי לא הקשיבו מספיק.
אולי כי לא היה מי שישאל.
אנחנו שאלנו – ואתם סיפרתם.
והפיתוח של ממואפ – הוא התשובה שלכם. כי בעולם ששוכח – מגיע לאנשים פתרון שיעזור להם לזכור.
